טורי זהב על שולחן ערוך אבן העזר קנ״ז

מהדורה: אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ"ו

מקור שולחן ערוך, אבן העזר קנ״ז
1 דיני גרים ומומר ואיזה נקרא אח ליבום. ובו י סעיפים: מי שיש לו אח מאביו אפילו הוא ממזר או עובד ע"א ואפילו הוא קטן משיצא ראשו ורובו לאויר העולם קודם שימות אחיו הרי זה זוקק פי' קושר מענין והוא אסור בזיקים את אשתו ליבום אפילו היא גוסס או פצוע מכות שאינו יכול לחיות מהם לא תנשא כל זמן שהוא חי אבל אם הוא אחיו מאמו או שנולד אחר מותו יבמתו מותרת לשוק וכן אם היה לו אח מהשפחה או מהנכרית אינו זוקק את אשתו אע"פ שהיתה לידתו בקדושה הואיל והורתו היתה שלא בקדושה:
2 אפילו קרוב או אשה או עבד או קטן שהוא מכיר ונבון נאמנים לומר זה פלוני אחי פלוני מאביו וזה היא יבמתו וחולצים או מיבמים על פיהם:
3 גרים שנתגיירו ועבדים שנשתחררו אין להם אחוה כלל אפילו אחד מהם הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה והב' הורתו ולידתו בקדושה ואפי' הם תאומים ונולדו בקדוש' אין להם אחוה עד שיהיו שניהם הורתם ולידתם בקדושה:
4 נפלה לפני יבם מומר יש מי שמתיר אם היה מומר כשנשאה אחיו ואין לסמוך עליו: הגה מיהו אם עברה ונשאת בלא חליצה כי לא ידעה שהיה לה יבם ואח"כ נודע שיש לה יבם מומר לא תצא מהר"י מינ"ץ סי' ב' וי"א דוקא אם חלץ לה לבסוף מהר"י סי' נ"ד ובנימין זאב היה לה שני יבמים אחד מומר והוא הגדול ואחד קטן והוא ישראל לא תחלוץ אלא מן הישראל ואפי' בדיעבד לא מהני מן המומר כן השיב מוהר"ם וכ"כ מהרא"י ומהרי"ק אבל אם הוא אנוס מהני בדיעבד ריב"ש סי' א' והמקדש אשה ויש לו אח מומר יכול לקדש ולהתנות בתנאי כפול שאם תפול לפני מומר ליבם שלא תהא מקודשת מהר"י ברי"ן:
5 היה המת מומר אשתו זקוקה לאחיו וה"ה זרעו שיש לו מישראלית ב"י וד"ע:
6 לא היה מוחזק באחים ואמר יש לי אחים אינו נאמן בא אחד ואמר אני אחיו אינו נאמן ואפי' עד אחד או קרוב מעיד עליו שהוא אחיו אינו נאמן להוציאה מחזקתה:
7 היה מוחזק באחים ואמר בשעת מיתתו אין לי אחים אינו נאמן וכן אם אמר על מי שהוחזק אחיו אין זה אחי אינו נאמן:
8 לא היה מוחזק באחים ויצא קול שיש עדים שיעידו שיש לו אחים והעדים במדינה אחרת אפי' אמר הוא בשעת מיתתו אין לי אח הרי זו חוששת ותמתין עד שיביאו עדים שאמרו וישאלו:
9 אשה שאין לבעלה בן ולא אח וחמותה וחמיה במ"ה ומת בעלה מותרת לינשא ולא חיישינן שמא ילדה חמותה זכר והיא זקוקה לו אבל אם יצאתה חמותה מכאן מעוברת חוששין שמא ילדה זכר והיא זקוקה לו:
10 אשה שמת בעלה והיה לו בן במדינת הים הרי זו מותרת לזר ואין חוששין שמא מת הבן אלא העמד אותה על חזקתה יבם אסור לדור עם חלוצתו אם לבו גס בה כמו ארוס וארוסתו תשובת הרשב"א סי' ר"ט ודוקא לאחר שחלץ אבל קודם שחלץ שרי מהר"ם פאדוואה סי' ז':
פירוש טורי זהב על שולחן ערוך אבן העזר קנ״ז
1 יכול לקדש ולהתנו' בתנאי כפול כו' וה"ה לשאר משפטי התנאים הנזכרים בסי' ל"א וכ' מו"ה ז"ל ונראה דה"ה מי שיש לו אח שהלך מפניו ולא נודע ממנו אם הוא חי שיכול לקדש ג"כ ע"ת שאם ימות בלא בנים והוא לא יהיה נודע ממנו שלא תהא מקודשת ושרי להתנות כך אפי' לכתחל' עכ"ל:
2 או קרוב פי' שהעד הוא קרוב לאשה והוא מעיד לחוב לה וכ"ה בתשובת הרא"ש שמביא ב"י ובתשו' הראשונה שהבאתי בסי' קל"ו כתבתי מזה:
3 יבום אסור לדור כו' בתשוב' רשב"א סי' ת' כ' ראיה לזה מירושלמי דגיטין פ' הזורק וז"ל המגרש אשתו לא תדור עמו באותו חצר ולא באותו מבוי ואם היה חצר של אשה איש מפנה של שניהם מי מפנה אשה מפנה ואם יכולין הם זה פותח לכאן וזה לכאן בד"א בזמן שנשאו הא לא נשאו לא ובכהנ' אפי' לא נשאה ובארוס' שביהוד' כנשואה היא החולץ ליבמתו אע"פ שעשה כה מאמ' ה"ז לא יפנה שאין המאמר קונה קנין גמור עכ"ל וכיון דמייתי הכא חולץ ליבמתו אע"פ שעשה מאמר אינה כנשואה וקאמר ארוסה שב הודה הרי היא כנשואה משום דגייסי אהדדי משמע נמי לכאורה דחולץ נמי דכוות' דכל דלא גייסי הוא כארוסה ואי גייסי כארוסה שביהודה היא כנשואה עכ"ל וכתב ע"ז ד"מ פאדוו' סימן י"ו דמהירושלמי נראה דאף אם נאמר דמאמר קונה קנין גמור מ"מ לא עדיף מאירוסין דאורייתא שהמדקדק בפ' ד' אחין על הא דבעי רבה מאמר לב"ש אירוסין עושה או נשואין עושה נראה דפשוט לתלמוד דאינו עדיף מאירוסין והבעי' היא לענין חופה מפרשים המ' דהיינו לאחר שבעל ומספק' ליה אי הוה הביאה כחופה כו' ואח"כ נראה דהירושלמי מיירי אפי' דהיכא דגייסי דאי מדלא גייסי למה אמר הטעם מפני שאינו קונה ק"נ אפילו אם קונה ק"נ לא עדיף מארוסה והנ"ל משום דלא גייסי דזיל בתר טעמ' דמה הפרש בין הנשואה לארוסה אלא שנשואה גייסי ומ"ה ארוסה שביהודה כנשוא' אבל אי מיירי הירושלמי אפי' בגייסי צריך לטעם דאינו קונה ק"נ שר"ל שאפי' כארוסה אינה דארוסה קונה: